יזם: מפעלי ים המלח בע"מ בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל | מנהל תוכן: אודי ארמוני | מעצב: ניצן רפאלי | עיצוב תאורה: עמיר ברנר, אלה כהן | אוצרת: דר' מירב בלס | מנהל פרויקט: ארז קמה | תכנון מחנה: איתן קימל, קימל אשכולות, יונת ראונר-טריגר, ענבל פינצוב | אדריכל שימור: אייל זיו | הנדסת שימור: עופר כהן, יעל רוזנטל | אדריכלות נוף: נמרוד אמדו | תסריטאי/במאי: בועז ארמוני | יועץ אודיו-וידאו: עדי פלטינוב | דגמים: גדי מטוב | יועץ חשמל: איטקין-בלום | ביצוע תצוגה: בת שבע גרפיק-ארט | ביצוע תאורה: דנאור בע"מ, ארז הדר, אור שר, ערן מורנו | תכנות מערכות תאורה: מושיקו פאר | צילום: עמיר ברנר |
"מחנה העובדים בסדום", שנקרא בעבר "אתר חברת האשלג" שוחזר ונפתח החודש כמרכז מבקרים. המחנה המשוחזר כולל את חדר האוכל, מגדל השמירה ומגורי העובדים של המפעל הדרומי, שהוקמו בשנת 1934 על ידי מייסד חברת האשלג משה נובומייסקי והמהנדס הבריטי תומאס טולוק.
סיפורו הייחודי של המקום מונגש לקהל המבקרים באמצעות המבנים המשוחזרים, אוהלים ושבילי המחנה, ובתוך מרכז המבקרים מוצגים סרטי מולטימדיה, דגמים בליווי אפקטים אור-קוליים, מסמכים, צילומים תקופתיים וסיפורי עדות אותנטיים. מדריכים מלווים את הסיור ומוסיפים מידע ודגשים.
הקהל נחשף לחזון ולשלבי ההתפתחות של המפעל החלוצי, שנועד להרחיב את ניצול המינרלים מים המלח, ולהפיקם בצורה מסחרית בשיטת אידוי בבריכות מים רדודות. באותה תקופה דרכי הגישה למפעל היו קשות, לכן הוחלט על הקמת מחנה שישכן את העובדים באתר. תחילה התגוררו העובדים באוהלים וחזרו לבתיהם אחת לכמה שבועות. עם הזמן נבנו צריפים וחדר אוכל, ולצוות העובדים הצטרפו גם חברים מהקיבוצים באזור. בהמשך גם נשים הצטרפו למחנה, ואפילו נולדו ילדים. מספר אנשי הצוות עלה מ-30 איש ב-1934 לשיא של כ־650 איש ב-1938. מהם כ־380 חברי פלוגת הקיבוץ. הפלוגה הצליחה להטמיע במפעל ערכים קיבוציים כגון מטבח משותף ועקרון הכלכלה השווה לכל, ואלה הביאו לגיבוש הפועלים, הפקידים והמנהלים לציבור אחד.
עיצוב התאורה במרכז המבקרים החדש התחלק לשניים, תאורת חוץ ותאורת פנים, אשר בנוסף להבדל הבסיסי ביניהן, הכיוון העיצובי בכל אחת מהן היה שונה במהותו.
עיצוב תאורת החוץ נעשה תוך כוונה לשמר את המראה האותנטי-תקופתי של המקום. לאחר תחקיר מעמיק, שכלל בחינתן של תמונות ישנות בהן מופיעים עמודי התאורה שהיו באתר, בדיאלוג יצירתי עם אדריכלות הנוף, אדריכלות השימור ומעצב המתחם, הוחלט שלא לשלב אלמנטים מודרניים בעיצוב תאורת החוץ.
שמנו דגש על הניראות של גופי התאורה ביום, וכמובן לאפקט האורי שהן מייצרות בלילה, תוך מאמץ לשחזר את האווירה המקורית, את האלמנטים הבולטים מבחינת גופי תאורה, עמודי תאורה וגוון האור שהם הפיקו. מצוידים בידע לגבי סוגי העמודים, כיצד נראו חיבורי החשמל, היכן עברו הכבלים שהוצמדו על העמוד בחלקו החיצוני – ניגשנו לעבודת העיצוב והתכנון. גופי התאורה שנבחרו נאמנים לצורה המקורית, והותקנו על-פי התמונות המקוריות על קירות הצריפים, בניין הבטון ומגדל השמירה. עקרונות הקיימות ושמירה על מניעת זיהום אורי בסביבה רגישה, כך שרמות האור נבחנו בקפידה.
עיצוב תאורת הפנים – אולמות מרכז המבקרים מחולקים לנושאים מגוונים, ולכל אחד מהם ויזואליות שונה לחלוטין. עיצוב התאורה של כל חדר נעשה במטרה לאפיין כל חלל ולהעניק לו את התמיכה הוויזואלית הנדרשת.
בית הגנרטור – באולם זה מתחיל הביקור בתוך המרכז. זהו חלל גדול ומרווח ובו טריבונת עץ מדורגת היוצרת מעין ספסלי עץ, עליהם מוזמן הקהל להתיישב ולצפות בסרט הפתיחה. הסרטון בעל שפה אמנותית-חזותית מקורית, מנגיש מידע חשוב אודות המקום, ומציג את החזון להקמתו וימיו הראשונים. לחדר הגנרטור תוכננו שני סטים של תאורה והמעברים בניהם לפני ובתום ההקרנה.
חלל-הבקע – תצוגה הממחישה את השבר הסורי-אפריקני, תוך שימוש במולטימדיה, סאונד, תאורה ואפקטים חזותיים נוספים. תאורת החדר עצמו – לפני תחילת המיצג מתכתבת עם העיצוב האדריכלי, בהשראת הרבדים הגאולוגים הרבים העומדים להיחשף לעיני הצופים.
עם החשכת החלל ותחילת המיצג – האפקטים של התאורה ממחישים ומעצימים את הדרמה. רעידת האדמה נעזרת במספר חילופי אור. במהלך הסרטון המוקרן על המסכים הגדולים - התאורה מתחלפת, ומשתלבת כחלק מהמיצג, יוצרת אווירת רקע רכה, ומדגישה את הסיפור הגאולוגי של הקרקע.
עם התקדמות המיצג התאורה ממקדת את עיני הצופים לעבר נקודות ספציפיות ומאפשרת למבקרים לעקוב בדיוק אחר התפתחות ההמחשה.
חדר האוכל – ובו שחזור של חיי היומיום במטבח מחנה העובדים. בחדר האוכל תצוגה של כלי מטבח, קנקנים, צלחות וסירים, כמו גם תצוגה של מקרר המזון הגדול.
בחלל זה ביצענו שיחזור של גופי תאורה בהתאמה לגופים תקופתיים, וזאת על פי תמונות ותיעוד. מקור האור הוא גוף תאורת LED מודרנית, שצורתו החיצונית מנסה להתחקות אחרי הניראות התקופתית, רמת האור, סוג האור, גוון האור, והאווירה שהוא יצר.
בחלקו השני של חלל חדר האוכל – אולם הקרנת-סרט – ובו תאורה בסגנון עכשווי המשתלבת בקורות העץ הגדולות, ומייצרת אווירה רכה.
חלקו השלישי של חלל חדר האוכל מעוצב כחדר האוכל האותנטי. במקום חווית "מציאות מדומה". המבקרים מתיישבים על כיסאות עץ המסתובבים סביב צירם, ומאפשרים תנועה חופשית של כל מבקר. לצד כל עמדה משקפי VR ואוזניות-שמע גדולות, והמבקר מתחיל באופן עצמאי ובזמנו החופשי את סרטון המציאות המדומה - ו"נכנס" לעולמם של העובדים במחנה, כשהוא עצמו ממוקם בתוך ההתרחשות המתחוללת ב360 סביבו.
בחלקו הרביעי והאחרון של חלל חדר האוכל קיימים מוצגים אותנטיים, תעודות, תלושי משכורת ופנקסי עובדים, כמו גם ציטוטים ועדויות אישיות של עובדי ועובדות המחנה, הנותנים הצצה למורכבותם הייחודית של חיי היומיום באתר.
חלל מי"ה וכי"ל (מפעלי-ים-המלח וכימיקלים לישראל) דוגמא נוספת לחלל בו התאורה משלימה את התפאורה ואת הווידאו. בחלל זה תצוגה של גבישים, מינרלים ותוצרי ים המלח המופקים באיזור, אשר לכל אחד מהם נבנתה קפסולה ייחודית הניצבת על שרוול-פרספקס שקוף.
שרוולי הפרספקס תוכננו כך שתוכל לעבור דרכם אלומת-אור שתבליט כל מינרל בפני עצמו. כל פעמון קיבל הדגש גם מתאורה עילית, שיוצרת זוהר ועומק ייחודי למוצגים.
צורתם הייחודית של גופי התאורה בתקרה מתכתבת עם צורות מנסרה של סלעי הדרום וכמוהם גם עיצוב הכיסאות באולם. בחלל זה שולבו פסי-תאורה נסתרים שמדגישים את הצורה המעוקלת של החדר, בהיקף האולם עוצב גן ובו "נטועים" גופי תאורה ייחודיים שעוצבו על ידי ניצן רפאלי והוארו על ידינו.
מועדון הפועלים הוא האולם האחרון בו צופים המבקרים בסרטון אודות מפעלי ים המלח ופעילותם בהווה. הסרטון מוקרן על מסך ענק שהולך וגדל במהלך ההקרנה.
המרכז מתוכנן כך שבכל מבנה אפשר לארח שתי קבוצות במקביל. המוצגים והסרטונים השונים מופעלים על ידי מדריכי הקבוצה, ומרגע הינתן האות, ממשק המולטימדיה מזניק באופן אוטומטי את כל המערכות: מקרני הוידאו, השינוע של התפאורה התאורה, הסאונד – הכל מתוזמן. הסנכרון הרב-מערכתי התאפשר אחרי עבודה אינטנסיבית של מספר שבועות, שכללו תיכנותים, התאמות ודיוקים בין כל המערכות. יש תקשורת בין נגני הווידאו, נגני הסאונד, מקרנים, מנועים ומחשבי התאורה. הכל מסונכרן בתקשורת אחת בכל אולם, ומופעל בהוראה אחת.
יש להזמין כרטיסי מראש. הביקור מומלץ לגדולים וצעירים.
בקישור הבא ניתן להרחיב על שימור מחנה העובדים סדום
עמיר ברנר
דצמבר 2021