אדריכל: רוברט לייבניץ ממשרד "גַאוּזֶה ולייבניץ", ברלין | עיצוב תאורה: עמיר ברנר, אלה כהן | ניהול פרויקט: יוחאי עשהאל, אסי אבשלום | מהנדס חשמל: איתן בסיס | קבלן מבצע: כהן את בן-דוד | יזמי הפרויקט: הרשות לפיתוח מזרח ירושלים - הרל"י | איציק בן-דור | עיריית ירושלים | משרד ירושלים ומורשת | צילום: עמיר ברנר |
מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי קיסר גרמניה וילהלם השני ונקרא על שם אשתו. האתר המשתרע על שטח של כ-80 דונם וממוקם על כתף הר הזיתים, כולל כנסייה מפוארת בעלת מגדל פעמונים ואכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ. האכסניה משמשת כיום בית חולים ושמרה על שמה המקורי אוגוסטה ויקטוריה.
במסגרת פרויקט "הארת מונומנטים" שיזמה "הרשות לפיתוח ירושלים" ו"משרד ירושלים למורשת", הוזמנו לעצב את התאורה למבנה הכנסייה ומגדל הפעמונים. בשלב התחקיר לפרויקט נחשפנו לתוכניות האדריכליות המקוריות, אשר שורטטו ידנית על גבי גיליונות נייר עצומים, וכיום הם מצהיבים ומתפוררים בשל פגעי הזמן. התוכניות הישנות צולמו, נסרקו והועברו לפורמט דיגיטלי, ואנו יצאנו לדרך.
מבנה הכנסייה הייחודי, משלב אלמנטים שונים מהמזרח ומהמערב. העיטורים אופייניים בחלקם לאמנות הביזנטית, ואחרים אופייניים דווקא לאמנות צלבנית. מבנה הכנסייה הינו העתק כמעט מדויק של כנסיות קתוליות מימי הביניים, אולם נבנה לשימושם של מתפללים פרוטסטנטים. הכנסייה דומה לכנסיית מיכאל בהילדסהיים, גרמניה, אשר כפי הנראה שימשה השראה לבניית הכנסייה בירושלים.
הגגות המשופעים – אשר בנויים בכמה גבהים איפשרו לנו ליצור דגשים בעוצמות האור, ובכך להעצים את הפרספקטיבה שתיראה בשעות הלילה. להדגשת האפקט בחרנו במספר גופי תאורה עם טמפרטורת אור שונה – כדי להוסיף גוונים ועומק לתוצאה המתקבלת.
אגף הצריח המעוגל בקדמת הבניין – והחלונות הרבים הממוקמים בחלקו העליון דרשו טיפול בעל אופי שונה.בשל האדריכלות הייחודית, הסימטרית והקצבית בקשנו לחדד את קווי המתאר. חלק מהתפיסה העיצובית שלנו הייתה להדגיש באור רק חלקים מהמבנה ולא ליצור שטיפת-אור אחידה. הדבר הופך את הצופה לאקטיבי, בשעה שהוא נדרש להשלים במוחו את הגופים והקווים שנעלמו בחשכה, ולהרכיב בדמיון את תמונת המבנה
בהתאם לגאומטריה של כל חלון, או קבוצת חלונות, התאמנו גופי תאורה לינאריים או ספוטים בזווית הארה ועוצמה מתואמים.
מגדל הפעמונים של הכנסייה מתנשא לגובה של כ-50 מטרים, ובראשו ארבעה פעמונים שמשקלם הכולל 12 טונות. המגדל תוכנן במתכונת האופיינית למגדלי הכנסיות באיטליה, ומתבלט כאמצעי מבין "שלושת המגדלים של ירושלים" בין מגדל כנסיית העלייה הרוסית ומגדל האוניברסיטה העברית. המגדל נראה היטב ממרבית נקודות התצפית בעיר. בחרנו להאיר את המגדל מבסיסו כלפי מעלה, כך נוצר דגש על המגדל עצמו ועל קו הקרניז הקישוטי עליו נשברות קרני האור.
גמלוני הגג המעוטרים הוארו באמצעות ספוטים בעלי אלומת אור צרה, ומוקמו בתחתית הגמלון, להדגשת העיטורים המרהיבים.
ב-9 באפריל 1910 נערכה חנוכת הבית בטקס מפואר, בו נכחו כ-700 מוזמנים מגרמניה, כולל שני נסיכים בוואריים קתולים, ונסיך ונסיכה פרוטסטנטים, כסמל לפתיחותו של הקיסר (הקיסר ווילהלם ה-2 ואשתו אוגוסטה היו פרוטסטנטיים).
עברו 111 והנה אנחנו ניצבים שוב מול המבנה המרשים והעוצמתי – ומוסיפים לו מעטה של זוהר גם לשעות החשכה.
עמיר ברנר
דצמבר 2021