Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility געגועים לוונציה
top of page

געגועים לוונציה

אדריכלית: אריאל בלונדר | ניהול הפקה: גוב הפקות בע"מ | Biennale di Venezia 2016


שנת 2020. נגיף הקורונה נכנס אל חיינו. המציאות כפי שהכרנו השתבשה, והעולם הכריז מלחמה נגד הנגיף, ולמען הבריאות. רק שבשעת מלחמה הצורך לשרוד גובר על הכל. המותרות נדחקות הצידה. היצירה, המוזיקה, האופרה, התערוכות, התיאטרון. "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות".

אבל, אמנות היא חלק בלתי נפרד מחיינו. מחיי האישיים בוודאי. בתור מי שהחל את דרכו בעולם התיאטרון, האופרה והמחול והמשיך אל תחום התאורה האדריכלית – היצירה באור היא כלי הביטוי שלי. השילוב בין תאורה לתערוכת אומנות הוא תמיד בבחינת השלם עולה על סך חלקיו. ואני לא יכול בלי זה. כך נזכרתי בוונציה. בביתן הישראלי בביאנלה, שהיה לי הכבוד לעצב לו את התאורה. השנה היא 2016. אפשר לטוס ממקום למקום, אפשר להתכנס, אפשר להציג ולראות אמנות.


הביתן הישראלי עורר עניין רב בשנה הזו בשל השימוש המיוחד בחומרים ובטקסטורות. כיווני התאורה וההכנות לקחו 3 ימים, אשר הוציאו מכל חברי הצוות את המיטב.




הביאנלה של וונציה שנערכת פעם בשנתיים, נחשבת לאחת התערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות. כל מדינה המשתתפת בביאנלה בוחרת רק את האמנים הבולטים ביותר בתחומם – אשר יוצרים יצירות אמנות במיוחד לקראת הביאנלה.





תודה מיוחדת לאדריכלית אריאל בלונדר על דיאלוג יצירתי ופורה, תודה למיקי גוב, על הניהול וההפקה,


ותודה לעיר וונציה – מלאת קסם, השראה ויופי.


צילומים: עמיר ברנר





bottom of page