אדריכל: דניאל מינץ | עיצוב תצוגה: גלגר ושות' | בינוי ועיצוב תצוגה: סטודיו טוקן |
מנכ"לית התחדשות המוזיאון: מדי שביד | אוצרת ראשית: ד"ר אורית שחם-גובר |
עיצוב תאורה וצילום: עמיר ברנר
כשהייתי ילד קראו לו "בית התפוצות". המוזיאון הגדול שנפתח בשנות ה-80 יצר שפה מוזיאלית חדשה כמותה לא הכרנו עד אותה תקופה. צילומי-פנים גדולים של יהודים מכל העולם. ילדים, הורים, סבים וסבתות, משפחות מכל התפוצות בתלבושות מסורתיות, בצבעים אמיתיים ואותנטיים. העומק, הקירבה, רוחב היריעה והעושר הוויזואלי, כמו גם הטיפול בזכר השואה וקורבנותיה היו עוצמתיים והשאירו רושם אדיר עלי, ועל כל המבקרים במקום.
כשפנו אל משרדינו לעצב את התאורה במוזיאון "אנו" המתחדש, שמחנו על האתגר המקצועי, ואני באופן אישי ראיתי בכך גם סגירת מעגל ברובד הפרטי–יהודי, של אותו ילד שהתרגש מהחיבור העמוק לשורשיו – ועכשיו כאדם בוגר - יכול להעביר את זה הלאה, לדורות הבאים. האתגר המקצועי מורכב מ-7,000 מטרים של תצוגות. מודלים עתיקים, תשמישי קדושה, תלבושות, כרזות, ציורים, כלי נגינה, תמונות, ספרים ועוד. מוצגים רבים לצד עמדות ממוחשבות, מתחמי הקרנות של סרטים ופינות-לומדה.
המטרה איתה יצאנו לדרך הייתה לייצר שפה ויזואלית אחידה לכלל קומות ומרחבי המוזיאון, שתיתן מענה נכון לכל סוגי המוצגים, דגשים מדויקים של תוכן, וכמובן יצירת רוגע ברמת חשיפת האור והפער בין המודגש למעודן.
הדיאלוג עם צוות התכנון של משרד האדריכלים דניאל מינץ, וכן עם מעצבי הפנים ממשרד פטריק גלגר בארצות הברית, היה פורה ומלא יצירתיות. גיבשנו קו מנחה, הלקוח מעולם תאורת התיאטרון, ממנו התחלתי את דרכי, והוא להאיר את השחקנים. נכון, השחקנים במקרה הזה אינם בשר ודם – אך הגישה הקונספטואלית הייתה להתייחס למוצגים הרבים כאל השחקנים הראשיים. ככאלה בחרנו לתת להם את מלוא הפוקוס, העוצמה והנוכחות האורית.
יצרנו "איים-של אור" המובילים את המבקר, בין היכלי התערוכות, כשהם מדגישים את הפריטים המרכזיים, ויוצרים תנועה המתקדמת במרחב. צוות המשרד ואני ביצענו חישובים ודיוקים של רמת האור הנכונה בין הפריטים המוארים לשאר החלל כדי לא ליצור סנוור או תחושת אי-נוחות הנגרמת מהצפה-אורית. תכננו מערכת בקרה מתקדמת המאפשרת לשלוט ברמת ההארה של כל אחד ממאות גופי התאורה ולהגיע לרמת אור מדויקת על כל אובייקט.
אתגר הארת המודלים היווה נקודה רבת חשיבות בתהליך העבודה. אוצרת-המוזיאון, הדוקטור אורית שחם-גובר, צוות משרדה ואנוכי בחרנו, בנוסף לאור המוטל על הדגמים, להאיר את המודלים מבפנים, תוך שחזור אפקט האור שהיה קיים במקום. לצורך כך הוכנו גופי תאורת LED זעירים, אשר הוטמעו בתוך המודלים, וכוונו לכדי באלאנס מדויק. ישנם אף דגמים אשר יצרנו בהם מהלכי תאורה דינאמיים המדמים את תאורת אור השמש, הלפידים או את אור הירח. הדבר יוצר חוויה חזקה למתבונן, אשר רואה וחש את שינוי האווירה בזמן אמת.
תהליך העבודה על המוזיאון לקח כחמש שנים. בפרויקטים בסדר גודל כזה מושקע זמן רב בעיבוד המדוקדק המורכב מפרטי-פרטים של כל פינה, כל מתחם וכל תצוגה. עכשיו, כשנפתח המוזיאון, אפשר לעשות "ZOOM OUT" כדי לראות את התמונה כולה. והתמונה מרגשת, מפעימה ומעוררת השראה. צוות המשרד ואני גאים להיות חלק מהפרויקט הזה, ואנחנו מזמינים אתכם לבוא להתרשם, להתרגש ולחוות.
תודה מיוחדת מקרב לב לשותפים לדרך:
אלה כהן, מעצבת תאורה בכירה במשרדי,
"קרני תכלת" | יגאל קצב | איטקין בלום | אלגיר | א.ב. אלקטרוניקה | עדי פלטינוב
עמיר ברנר, מרץ 2021.
עמיר ברנר, מדי שביד, עדי פלטינוב וצוות ההקמה