Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
 

'סלע קיומנו' | להאיר את מנהרות הכותל | ירושלים

הרובע היהודי, ירושלים | עיצוב פנים: ניצן רפאלי | עיצוב תאורה: עמיר ברנר, אלה כהן | מולטימדיה ותוכן: אודי ארמוני | יזם: הקרן למורשת הכותל המערבי |


שנים רבות שאני משתף פעולה עם הקרן למורשת הכותל המערבי, אשר אנשיה וצוות הארכיאולוגים העובד עימה מגלים עוד ועוד אולמות, חדרים ומקוואות. הידיעה כי המקום בו דורכות רגלי הוא באמת "סלע קיומנו", וכאן ממש עמדו בעבר אבות אבותיי כשעלו בשלושת הרגלים לירושלים מרגשת ומפעימה בכל פעם מחדש.


הכניסה לאתר - מנהרות הכותל

כבר בכניסה המבקר נכנס לעולם הנמצא במימד אחר של זמן ומקום. הירידה אל מתחת לאדמה, הניתוק מהמולת היומיום (וגם העובדה שאין קליטה סלולרית) מעצמים את החוויה. במסדרון הכניסה התאורה משרה אווירה של ימי קדם. גופי התאורה המאירים מהרצפה מעלה יוצרים מקצב ויזואלי קבוע – המלווה את המבקר בהתחלת הסיור.



עם התקדמות מסלול ההליכה במנהרות – מגיע המבקר לאולם רחב ידיים. אולם זה נקרא אולם אחר-כותלינו. זהו אולם אשר נחפר ונמצא מתחת לבית הכנסת אוהל יצחק, והינו חלק ממתחם מנהרות הכותל. לפני כ 1,500 שנה שימש המקום כאורוות סוסים וגמלים, והיה חלק ממתחם אירוח שכלל גם חאן סמוך.



אולם אחר-כותלינו

העמודים הגדולים המחלקים את האולם מהווים תמיכה לתקרת הקמרונות המרשימה ממעל, שגובהה המקורי כ 11 מ'. מטעמי בטיחות חוזקו יסודות העמודים על ידי קורות ברזל, התומכות את העמודים, ואת הקונסטרוקציה כולה.

באתר לשימור, דוגמת היכל אחר-כותלינו, נלקחים בחשבון, בנוסף לצרכים הוויזואליים, אלמנטים רבים הקשורים בנתונים הפיזיים של המקום. סוג האבנים, רמת הלחות, רמת החימצון והטמפרטורה של האור – על קשת השפעותיה הרחבה.


אתגר משמעותי בפרוייקט היה מציאת פתרונות תאורה המאפשרים הולכת כבילה של חשמל ותקשורת מבלי לעבור על חוקי השימור המחמירים ומבלי להוליך את הכבלים באופן גלוי לעין. בסופו של תהליך נצבעו הגופים באותו גוון של הקורות, כך שמנקודת מבטו של המבקר הם אינם מושכים את העין ולמעשה כמעט "בלתי נראים". מטרת התאורה בהיכל אחור-כותלינו הייתה ליצור מארג נעים של אור רך שאינו מסנוור, במקום בו אין כל חדירה של אור-יום מבחוץ.




בהמשך הסיור מתקדם המבקר אל מתחם אינטימי הנקרא קודש הקודשים. נקודה זו הינה המקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים – בהר הבית אשר אליו אנו יכולים להתקרב כיום. האומן והמעצב ניצן רפאלי יצר במקום אלמנט ייחודי של מנורה עתיקה, והרחיק את האבן מן הקיר. ברווח שנוצר התקנו גופי תאורה אשר גורמים למנורה לרחף ולזהור. במקום מתפללים רבים אשר מגבירים את תחושת החמימות והקרבה הקיימת בשל האלמנט העיצובי והאור.




חדרי החשמונאים – הותאמו, הונגשו ונפתחו לקהל הרחב בחודש מאי 2021. בחדרים ממצאים מתקופת החשמונאים, הקרנות ומידע מהעשיר את הביקור באתר.



בריכות המים בקצה מסלול מנהרות הכותל

בסופו של המסלול מצויות בריכות המים. התאורה נסתרת ומוסיפה לאווירה הייחודית של המקום. כדי לצאת מן האתר, על המבקר לחזור על צעדיו ולצאת מאותו המקום ממנו נכנס.




מידע נוסף, שעות פתיחה וביקורים - אתר מנהרות הכותל


עמיר ברנר יוני 2021